בס"ד
הדב הטמא מבעלזא, מבקש בימים אלו "שלום" עם אלו הנקראים "מלכות סאטמאר", וכפי הנראה "השלום עם בעלז" אשר הכל חשבו שיגיע לפחות עד אחרי השלום של הציונים עם הפאלסטינים ולא עד בכלל, מתקרב לו לאט לאט.
זכרתי ימים מקדם, בעת אשר אותו דב טמא פער פיו נגד מרן הקדוש והטהור רשכבה"ג רבנו יואל מסאטמאר זי"ע, ובכך גילה עוצם שפלותו ופחיתותו לעיני כל, והיהדות החרדית כולה הוקיעה איש זה וחבורת הנוהים אחריו בכל מכל, הנה כעת התהפכו היוצרות, לא עוד קנאות, לא עוד קולות המלחמה, אלא שלום שלום, הכל שלום, והשקר והשלום אהבו.
במסגרת "תהליך השלום", בתור צעד ראשון, שלח הדוב מירושלים מניין חנפים ליצים, הלא הם כהני הבמות, "דייני" בעלזא החצופים, אשר הם יבואו לציון המצויינת של מרן מסאטמאר זי"ע, ויבקשו שם "מחילה"...
תמורת שיזחל הדב הטמא הזה על כפותיו מירושלים לבית החיים בקרית יואל, ישים שק ואפר לראשו, יקרע בגדיו ויבכה בדמעות שליש, וישוב בתשובה באמת מכל טומאתו וצחנתו, אולי ואולי ימחול לו השי"ת על ביזוי כבוד תלמיד חכם אמיתי, גאון קדוש טהור וצדיק, אולי ואולי יהיה איזה רפואה למכתו, תמורת זאת בוחר הוא לשלוח כמה ליצים אשר יבקשו בליצנות "מחילה" כמובן רק לצורך "השלום", ו"שלום" עליך נפשי...
אם רוצים באמת ב"שלום", אזי אין דרך ואין עצה אלא רק לחזור בתשובה מדרכם הרעה, ורק אז יהיה שלום.
תעזוב חסידות בעלזא בבקשה את הציונות, תעזוב את התקציבים הטמאים, את המשטרה, את ה"פסיכולוגים" שיש בתלמודי תורה, את ההתגייסות לצבא הטמא, את הבחירות לכנסת המינים, את ה"הידברות" הקלוקלת וכו', ותתחיל ללמוד בכל הבתי כנסיות ובכל הבתי מדרשות שלה שיעור בספר הקדוש "ויואל משה", ותחזור חסידות בעלזא להיות לוחמת בציונים ובאגודאים באש להבה כמו שהיה רק לפני כמה דורות, או אז ושבא ורפא לה.
אך המנהיג הנוכחי, אותו מהרס קל וריק, הוא הרי השקיע את חסידיו כל כך עמוק בטומאת הציונות, עד אשר נראה שאין להם כבר דרך איך לחזור חזרה.
מצ"ב מודעה ישנה נגד האדמור.
