3.12.2010

חנוכה תשע"א - "עופרת יצוקה" של הציונים

בס"ד

רעש ומהומה בגיהנום הציוני, שריפת ענק משתוללת ביערות ה"קרן הקיימת" (ולא לעולם הבא) שבהרי הכרמל, ואילו ידם של הציונים קצרה מלהושיע, ותושבי האזור נמלטים בבהלה בהמוניהם מפני האש המתפשטת במהירות. 

אסון גדול וכבד אירע במהלך ההימלטות, כאשר אוטובוס ובו כחמישים "סוהרים" שהלכו לעזור לפנות בית כלא הנמצא בלב היער נלכדו בתוך הלהבות ונשרפו חיים רח"ל, "קיבוץ" שלם אף הוא היה למאכולות אש, ועדין הלהבות לא דעכו, כאשר מכבי האש מרימים ידיים ואומרים שכבר אין ברשותם אמצעי כלשהו איך לכבות את השרפה שכמותה לא הייתה עדיין בתולדות משטר הרשע הציוני.

אין איתנו יודע עד מה חשבונות שמים, אך כולנו זוכרים כיצד לפני כשנתיים בדיוק בימי החנוכה הקד', הפגיזו הציונים ימ"ש את עיר עזה והרגו שם מאות חפים מפשע וביניהם שוטרי תנועה, השחיתו עצים ועקרו בתים ושדות ורכוש וכו', מעשים אשר היוען החשיב בתור "פשעי מלחמה" בדו"ח גאלדסטאן הידוע, והנה כעת שנתיים ימים אחרי אותו "מבצע" בו התפארו והתרברבו על "כוחי ועוצם ידי", מקבלים הללו את גמולם מידה כנגד מידה, וגם כאן נספים ברגע אחד עשרות שוטרים אשר לא עסקו במלחמה, נעקרים עצים ונשחתים בתים ושדות ורכוש, ועד עתה פונו כבר למעלה מעשרת אלפים איש אשר נותרו ללא קורת גג על ראשם ל"ע. 

בצר להם זעקו הציונים לעזרת אשור, וביקשו מכמה ממדינות הגויים שיחלצו חושים לעזור להם להשתלט על יערות קק"ל הבוערים אשר נטעו הם בגאוותם, ברושים ואורנים "להפריח את השממה", אך "כרות קומת ברוש" התקיים בהם, נשרפו יערותיהם עליהם יגעו לנטעם בחגי ה"טובישבאט" שקילקל הקק"ל, ונהפכו יערותיהם וחורשותיהם לפח ולמוקש וגאוותם נשבתה. 

מתוך מדינות הגויים אליהם זעקו הציונים המתייוונים בדורנו לעזרה, נענו ובאו ראשונים היוונים, וגם זו פגיעה בגאוותם הרברבנית של הציונים ימ"ש אשר דימו עצמם ל"מכבים" כידוע, והנה אלו ה"מכבים" השוטים נזקקים עכשיו לעזרת ה"יוונים", ועוד בעיצומם של ימי החנוכה, "חג המרד" הבן גוריוני (עפ"ל ש"ט).

ידוע מה שכתב מרן רבינו הקוה"ט מסאטמאר זי"ע שטרם ביאת המשיח כל מה שבנו הציונים הכל יחרב ויהרס ולא ישאר שריד מבנין הסט"א, והנה קצת מזה אולי אנו מתחילים לראות כבר עכשיו, ובעז"ה שנראה עוד מזה גם בעתיד... 

בימי חנוכה האלו המסוגלים לישועות וטהרה נתפלל שתבטל כבר המדינה הציונית כולה, ותטהר ארץ הקודש, קבעו שיר ורננים במהרה בימינו אמן: