בס"ד
הרשעים כים נרגש השקט לא יוכלו, לא יכולים הם הרשעים הציונים הארורים ימ"ש מבלי לעורר מהומות ואסונות ה"י על העם היהודי מעת לעת, אינם מסוגלים הם הביריונים הרשעים לשמור השבועות ולהכניע את עצמם בגלות המר תחת כל העמים כולם, ו"חייבים" הם מידי פעם להרים את ראשם על מנת לסכן את ראשי עם קודש.
כך אירע ביום רביעי החולף לסדר "חיי שרה" תשע"א, עת יצאו מטורפי כהנא לעבר הכפר "אום אל פאחעם" שבצפון על מנת למרוד בעמים ולהפגין ל"ע נגד "התנועה האסלאמית" שבראשות כב' השייח' מר ראהד סאלח (אשר תה"ל כבר נפגשו עמו יראי כבר כמה וכמה פעמים וקיבלם בכבוד גדול וסבר פנים יפות), בדרישה כי אדוניהם הציונים יוציאו את התנועה אל מחוץ ל"חוק" שלהם...
בתחילה סירבה כמובן ה"משטרה" הציונית לאפשר את הפרובוקציה בכפר הערבי, אך לאחר שפנו המטורפים לבג"צ העכומ"י אישר להם הלה במהרה את ההתגרות באומות בשולי הכפר וגם למשך חצי שעה בלבד, מה שאילץ את הפאליציי הציוני להתארגן במקום עם אלפיים קלגסים על מנת שיוכלו למרוד ולהתגרות בערביים כרצונם ל"ע.
שהם משכימים ואנו משכימים, בבוקר יום ד' הנ"ל השכימו המטורפים בבאס מיוחד אל עבר הכפר, כאשר מנגד גם כמניין מיראי השם חשים ולא מתמהמהים ומשכימים אל המקום למחות על ההתגרות ולהיות אחים לצרה עם הערביים, להניף את דגלם ולקבל את עול גלותם בפרסום גדול, וקוץ אחד מתורתנו הקדושה לא יזוז לעולמים ח"ו.
סמוך לשעה שמונה בבוקר הגיעו ב"ה יראי השם אל מקום המחאה של הערביים בכפר, ואך ירדו היראים מהטנדר כשבידיהם השלטים והדגלים - מיד פרצו הערביים בתשואות רמות ומחיאות כפיים לכבוד בואם, וממש אי אפשר לתאר את ההתרגשות הרבה שהייתה אצל הערביים בראותם את יראי השם הדורשים שלומם וטובתם כפי ציווי ואזהרת התורה.
במשך שעה ארוכה עמדו היראים במקום ופרסמו האמונה, וחילקו לערבים שם כרוז מיוחד מתורגם ללשון ערבי בו מוסברת עמדת היהדות הנאמנה נגד מעשי הרציחה ואכזריות של הציונים ימ"ש (מצ"ב הכרוז בלה"ק), כאשר מידיע רבה לוקחת תמונות ואינטערוויא ("ראיון") מהיראים, ושם שמים מתקדש בקרב העמים. במשך כל הזמן הזה עמדו מוכנים כמה מאות מלאכי חבלה שחורים הלא הם קלגסי היס"מ וסיבבו את מקום מחאת הערביים כשבידיהם כל מיני כלי משחית, ולא ידעו היראים על מה הם מוכנים ועומדים, עד אשר הגיעו רשעי הישוב העמלקי בחברון, ואז הבינו היטב היטב למפרע על מה עמדו שם הקלגסים...
עם הגיע השעה תשע וחצי בבוקר לערך, הגיעו הביריונים אל מקום מחאתם שבפאתי הכפר, או אז קיבלו הקלגסים הרשעים הוראה מ"גבוה" לגרש את כל הערביים מהמקום שעמדו, אל עבר תוככי הכפר.
רק התקבלה הפקודה, וכהרף עין התחילו לפתע הקלגסים להמטיר גשם של גז מדמיע ו"כדורי גומי" על הציבור על מנת להבריחם, כשבתוך שניות ספורות מקום המחאה השקטה נהפך לשדה קרב המלא בבאמבעס ועשן מחניק, הציבור כולו שעמד בשקט ובשלווה פרץ בזעקות שבר ומיהר להימלט מהכדורים והגאז ששרף ובער בעיניים ובפה, כשבתוכם כמובן גם יראי השם...
ידעו הם כוחות הסט"א על מי הם יורים ועל מה, כאשר באמבע מסוכן מברזל של גאז מדמיע נורה הישר על השלט "ציונים החוצה" בלשון ענגליש, ויצר שמה חור גדול (ניתן לראות זאת בתמונה המצ"ב), ובאותו רגע גם הגן ושמר על בעליו, שיצא ללא פגע בחסדי שמים מרובים.
בתחילה עת בער הגאז מדמיע מצאו היראים מחסה באיזה מקום צדדי, שם נתנו להם איז יומען רייטס שהיו שם לנשום "ספירט" המקל על השפעת הגאז מדמיע, ואחרי כמה מינוטין כשהתקרבו לשם הציונים הארורים ברחו היראים יותר בפנים אל תוך הכפר ובאו באיזה בית ערבי, שם התקבלו בסבר פנים יפות והביאו להם שתיה ובצל, שגם הוא מועיל נגד הגאז מדמיע. במהלך הבהלה התפזרו הכל זה בכה וזה בכה, ושתיים מהיראים נעלמו למשך זמן מרובה ולא ידעו היכן הם, אך ב"ה שמצאו אותם אח"כ באיזה בית ערבי בריאים ושלמים.
לאחר שנמלטו כל הציבור ממקום המחאה לא שתקו הערביים על הדיכוי האכזרי, ועשרות מבחורי הכפר קשרו מסווה על פניהם, נטלו לידיהם אבנים והחלו להשליכם על כוחות משטר הרשע הציוני ולשרוף צמיגים במשך שעה ארוכה, כשגם יראי השם משתתפים במחאתם ומניפים דגל הפאלסטינען אל מול הציונים, מה שהיה קידוש השם אדיר והצלה עצומה.
אי אפשר שלא לכתוב כאן עובדה נפלאה שראו היראים במו עיניהם במקום, איך שרווח והצלה נצמחים מהפעולות הללו פשוטו כמשמעו, שכן בעת מחאת צעירי הערביים החלו הם לצעוק "מוות ליהודים" ל"ע, ואך התקרבו אליהם יראי השם עם שלטי המחאה וכו' תכף ומיד התביישו הבחורים בזאת והפסיקו פתאום לצעוק "מוות ליהודים" והשתתקו, ואחרי כמה רגעים החלו לצעוק בגנות הציונים כשהם אינם מזכירים מילת "יהודים" כלל, ואומרים ביניהם זה לזה שלא ראוי לצעוק כך, שכן הנה יש גם יהודים שהם אינם אויביהם ושונאיהם, ואין להם כל מלחמה איתם...
לאחר מספר שעות הסתיים הכל וחזרו יראי השם לירושלם ת"ו, כשהערבים מודים להם מקרב לב על בואם ונפרדים מהם בידידות, במוצאי הכפר נכנסו כמה מהיראים לקנות שתיה וצידה לדרך באיזה חנות, והביא להם הערבי בעל החנות את הכל בחינם, ולא רצה כסף.
המחאה התפרסמה היטב על כלי מידיע רבים בכל העולם כולו ובמיוחד אצל הערביים, והתקדש שם שמים בעולם, כה יתן השם וכה יוסיף הלאה, ואל המוחים היקירים יאמר, אשריכם גבורי החיל, כה לחי!
