בס"ד
שוב הגיע לו "יום השואה" הציוני, אותו קבעו הרשעים הצבועים ליילל ולבכות בדמעות תנין על השמדת ששה מיליון יהודים הי"ד, וכן להלל ולשבח את ביריוני גטו ווארשא המופקרים, שבסיבתם חוסל הגטו במהירות תוך זמן קצר, על רבבות יושביו הגלויים ובעיקר הנסתרים, שהיו להם סיכויים לא מועטים לשרוד ולהנצל, הי"ד.
אין זה סוד כמוס שידם של הציונים ימ"ש הייתה בהשמדתה של יהדות איירופא, אם בהבערת אש האנטיסעמיזעם באופן נורא ה"י עוד שנים רבות מאוד לפני עליית הנאצים, וכן לאחר עלייתם - בהתגרויות נוראות ואיומות והכרזות מלחמה וחרם על גרמניה רח"ל בשעה שמיליוני יהודים נמצאו בסכנה תחת ידם - ואם זה במניעת וסיכול כל דרכי ופעולות ההצלה במהלך ההשמדה, והפקרת מיליונים אל כבשני אוושויץ ה"י. האינטערעס והמטרה של הציונים בשואה (ובאנטיסמיזעם שעוררו באירופה עוד הרבה לפניה), היה אחד ויחיד, וזה הוא גם האינטערעס השפל שלהם בימינו אנו, שבגינו הם משקיעים הון תועפות בהנצחת השואה ובתהלוכות רעשניות למחנה אוושויץ וכו' בקול רעש גדול וצרמניה - להראות ולהוכיח שלולי מדינתם הטמאה והמזוהמת אין שייך ליהודים לחיות בגלות תחת הגויים (עפ"ל), ולהראות שהם הבעלים המוחלטים על העם היהודי החיים והמתים, כולם שייכים הם רק להם, ורק להם הזכות לדבר בשמם, לתבוע את דמם ולסחור בו, ולבקש עבורו "מדינה" ש"תגן" על יהודים מאנטיסעמיזעם עפ"ל, בשעה שהם אלו שהבעירו את כל האש.
"ביום השואה" קבעו הציונים את עמידת ה"דום" הדיקטטורית והמטופשת, להטיל את אימת ה"זכרון" על המוני העם הפשוטים, שאיש לא יעיז אפילו לחשוב חלילה לפקק ב"קדושת השואה" ע"פ הרצל ובן גוריון ימ"ש.
ב"ה שמידי שנה בשנה מאז קבעו הם את אותו "יום שואה" יחד עם עמידת ה"דום", מפירים יראי השם שתחת שלטונם את "קדושת" הצו הכפרני, ופוסעים ברחובה של עיר להוציא מלבן של צדוקים כאילו היהדות החרדית מקבלת עליה ח"ו באיזה אופן את העמידה הטיפשית או את ה"אבלות" שהחליטו הללו לגזור.
גם השנה זכו ב"ה יראי השם לצעוד בפרהסיה בזמן הצפירה, בהפירם את מצוות השלטון הציוני שציווה לעמוד "דום", כשהמוני העם הפשוטים מקפידים לקיים "מצווה" זו בחשבם בתמימות שאיזה דבר "קדוש" יש כאן, וממילא יצא כבר דין חדש ע"י החנפים החרדלי"ם למיניהם שלא לפגוע ברגשותיהם של המוני העם, ולהשתתף גם כן בעמידה הטיפשית והמגוכחת, עד שישנם כאלה שוטים מבולבלים הממלמלים פרק תהילים על מנת "לקדש" את ה"התייחדות" עם "זכרם" של הקדושים... אך דעת תורתנו הקדושה לא תשתנה לעולמים, ומה שאסור - אסור! השרידים יראי השם שאין טעמי שטות והבל מכתיבים את אמונתם הפשוטה ואין בלבולים וסתירות מעורבבים בהשקפתם הצלולה, יצאו לרחובה של עיר ללכת בדרך התורה, לקדש שם שמים, ולהכריז בעז"ה שעוד ישראל רד עם א-ל!
