29.7.2011

על דאטפת אטפוך

בס"ד

בדרך כלל אין זה מעניינו לכתוב אודות עיניינים שונים אשר אינם קשורים בצורה ישירה אל נושאי המלחמה להשם בעמלק הציוני ומשמרת הדת והאמונה, אך הפעם מצאנו לנכון לחרוג ממנהגינו זה, שכן יש לנושא איזה שייכות וזיקה אל העמידה על משמר צלילות הדעת וההשקפה, שלא לטעות ולהתבלבל מרוח הרחוב המנשבת בימינו תמיד ללא הפסק.

אמש נרצח בדקירות סכין רח"ל רב אחד מקובל ידוע נין ונכד למשפחת קדושים משפחת אבוחצירא המעטירה, ותהום כל הארץ על הרצח המזעזע ועל ה"אבידה הגדולה"...

ובכן, אם כי רצח הוא דבר נפשע אשר אין לו כפרה, עכ"פ דומה שאין האבל כה גדול, ואין האבידה כה רבה. אותו רב מבאר שבע כידוע ומפורסם היה איש אשר התלבש באדרת שער למען כחש, התפאר הוא ביחוס אבות בשעה שלא הגיעו מעשיו למעשה אבותיו, ועטה על עצמו גלימה לא לו, ותחת מעטה של "מקובל וצדיק" החל לקבל המוני יהודים תמימים ושבורי לב בארץ ובחו"ל, מהם גבה הון תועפות עבור מתן ברכות והבטחות חסרות כיסוי, דברים בטלים שלא התממשו לעולם, תוך כדי שהוא מנצל את מצוקתם ואת מר ליבם. והיה כאשר לא התקיימו "ברכותיו" ו"הבטחותיו", וחלק מאותם מרי הלב העיזו לבקש בחזרה את כספם, או לשאול היכן היא ההבטחה עבורה שילמו הם סכומים אדירים, היה הלה מגרשם בעזות מצח, ואף באוטם ליבו היה דורש עוד סכומים נוספים וכד', כדרכם של נוכלים ורמאים המחליפים את דיבורם עשרות מונים. 

יהודים בחו"ל אשר נפגעו מהנוכל והתאגדו ביחד כדי להביאו לידי משפט בפני השלטונות, זכו ממנו ל"קללות" ואלות שונות ומשונות, אשר כמו ברכותיו והבטחותיו הרבות, גם הם לא התקיימו אף פעם... 

"סוף גנב לתליה" אמרו כבר חז"ל הקדושים, והרבה שלוחים לו למקום.

לא מקובל נרצח כאן איפה, לא צדיק ולא רב, רק איש קשה לב, נוכל וגנב.