13.3.2011

המולך הציוני תבע עוד חמש נפשות ה"י


בס"ד

בליל שב"ק החולף פרשת ויקרא תשע"א, פרצו פאלסטינים מלאי תאוות נקם ה"י אל ההתנחלות "איתמר" שבשומרון, ושחטו שם ל"ע חמש נפשות בני משפחה אחת, כשבין הנרצחים גם ילדים ועוללים רח"ל.

נפשות אומללות אלו, לא נרצחו הם על "קידוש השם", אלא על חילול השם, נרצחו הם אותם ה' נפשות על מזבח המולך הציוני אשר אינו שבע מדם בני ישראל, אשר בדמם רוחץ הוא מזה כבר מאה שנים למען קיומו הטמא והמזוהם. נרצחו חמשת הנפשות הללו על עוון ההתגרות באומות מה שמתגרים תמיד מופקרי המתנחלים בשכיניהם הערביים ומצערים אותם תמיד יום ולילה בכל מיני צער וייסורים רח"ל, עוקרים עצי זית השייכים לנכרים, ואף אירע שהרגו בנפש ל"ע כאן ושם ערבים בודדים.

אין אנו יכולים לקרוא בשום פנים ואופן את חמשת ההרוגים האומללים האלה בתואר "קדושים", ואין אנו גם יכולים לכתוב עליהם "השם יקום דמם", כי הלא דם ישראל מידם של הני ביריוני המתנחלים נדרש, והם בעברם תמיד יום ולילה לא ישבותו על עוון ההתגרות המר באומות מה שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו בהם, הם הם אלו אשר הביאו ומביאים על עצמם ועל הכלל ישראל כולו כל מיני סכנת נפשות, אנטיסעמיזם ורציחות ה"י!

מיד אם הישמע דבר הרצח הנורא פרצו כמובן כל מקהלות הכלבים הציונים הן הדתיים והן החופשים בזעקות ויללות שבר, כמו חרפות וקללות, ובכו בדמעות תנין על "אכזריות ושפלות הערבים", בשעה שאת אכזריותם ורשעותם שלהם עצמם לא מצאו לנכון להזכיר ולו במילה אחת, הלא ידיהם של הציונים והמתנחלים הם נקיות וצחורות, הללו ידועים הרי ב"רחמיהם המופלגים" כלפי הערביים, ואין להם אלא להודיע לכל העולם את שפלות ואכזריות הערביים אשר לא נודע כמובן על מה באה פתאום... אך רוח הקודש למולם מרעים: הוי על כל שכני הרעים, מה שהקראם מודיעים, ואת אשר עשו לא מודיעים!!! לא מודיעים הללו מעולם כל מה שעשו, רק את מה שהקראם. ולא רק שלא שבים בתשובה, אלא אף מתרברבים ואומרים שבזכות ששופכים דמם "אפשר לחיות כאן" עפ"ל, הלא הדבר הוא בדיוק ההפך הגמור, שהרי "בזכות" מדינתם ומרידתם באומות לא ניתן לחיות כאן, רק בחוץ תהלך חרב ומחדרים אימה. 

מי יתן וכבר יפקחו את עיניהם לראות שהציונות היא היא אם כל חטאת, וזו חטאת וזו פריה, ועד אשר לא יעזבו את דרכי המוות של הציונות גם התוצאות המרות ל"ע לא יאחרו לבוא, ונהרות של דם ואש ימשיכו לזרום רח"ל, ולא יושיע אותם כוחם וזרועם, וגם התפילות ואמירת ההלל לחרף ולגדף לא יעזור להם.  

אין לאותם בעלי "כיבוש ארץ ישראל" שום עצה ותבונה אלא להניח את העבודה זרה הציונית בה דבקים ועליה נהרגים, לחזור ולקבל עליהם ועל זרעם את כל דברי תורת הגלות, לשוב ולדרוש בשלום העיר אשר נמצאים שמה, להניח כבר מידיהם את כלי הזיין ו"כלי הקשר" אותם מטלטלים הם בטירוף גם בעצם שבת קודש ויו"ט רח"ל מפני ה"פיקוח נפש" אותו הם אוהבים ל"ע, ואז ושב ורפא להם, ויחיו בהשקט ובביטחה בכל מקום שיחפצו בארץ הקודש, אם רק ילכו הם בדרך התורה והכניעה לעמים ויעזבו דרך הציונות של מלחמה והרמת ראש כלפי העמים, או אז יראו עין בעין אשר "אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו", וגם שם שמים יתקדש על ידיהם ויאמרו הגויים "אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו", בב"א: