3.5.2010

איך נפלו גיבורים / על הגה"צ ר' משה הירש זצ"ל

בס"ד
 
ביום ל"ג בעומר הסתלק מאיתנו הרב הגאון הצדיק היקר באדם ר' משה הירש זצ"ל.
 
ר' משה הירש זצ"ל לא היה איש של כיבודים ומפלגות, לא היה איש של הליכה עם רוח השעה, לא היה איש של דמגוגיא וליצנות, שנא וריחק ר' משה כל מיני שקר ופוליטיק וחנופה זולה, אמת אחת הייתה קבועה בליבו, ואם כל העולם והמוני העם רחוקים לעת עתה מן האמת הזו בתכלית הריחוק, אזי מה בכך, ילכו הם בשלהם והוא בשלו, ונראה דבר מי יקום. 
 
כל ימיו לא זז ר' משה הירש זי"ע מן האמת הטהורה שנקבעה בליבו, והיא שהציונים רוצחים המה, גזלנים ושודדים חשוכים המה, וכל מלכותם שקר וכזב ואין להכיר בהם ח"ו אפילו כמלא הנימא, ויש לעשות הכל כדי להיכנע אל הערביים וליצור איתם קשרי ידידות ושלום, אף על אפם וחמתם של הציונים וכל ההמונים הנגררים אחריהם בעוה"ר כסומים בארובה בלי שימת לב ובבלי דעת. 
 
ממש כמעט כל ימיו סבל ר' משה הירש זי"ע ביזיונות והתנכלויות רבות ורעות מצד קרובים ורחוקים על "עוונו" הגדול, על שהעז להיכנע ולהתפייס עם אוייבי הציונים המרים ביותר, ואינו מוכן להיות עכ"פ חלק מ"קאנצנזוס" השתיקה והדמימה, שפשה בעוה"ר גם בין מחנה היראים, לשתוק ולהניח את הציונים ימ"ש לדבר בשם העם היהודי כרצונם, ולהוביל במהירות את הספינה כולה אל עבר פי פחת ואבדון ה"י. 
 
כחומה בצורה ניצב ר' משה כל ימיו על אמונתו, ידע והבין ר' משה היטב בדעתו שאי אפשר לשחק ח"ו עם התורה, אי אפשר לפסוח על שתי הסעיפים, ומי שמבין שיהודי אינו יכול להיות ציוני, מחוייב הוא גם כן להבין שיהודי אינו יכול להישאר במנוחה אצל הציונים ימ"ש בתור בשר תותחים בסיר ההתגרות והמלחמות הרותח והמבעבע שלהם רח"ל, מי שאינו ציוני מוכרח הוא ע"פ התורה להוציא את עצמו תכף ומיד ממעגל הדמים האסור ע"י הכרזה אל העמים, אבל גם לשנוא ולהתנגד לציונים וגם יחד עם זה לבטוח ולסמוך על זרוע הבשר שלהם באיזשהו אופן ולתרץ תירוצים שאין בהם ממש, זה אי אפשר. 
 
באחד מההתנכלויות האכזריות שהתנכלו אליו הציונים ימ"ש, איבד ר' משה אף את אחת מעיניו ל"ע, ונס גדול היה שלא רצחוהו גם נפש. 
 
ר' משה נולד באמריקה שלפני שמונים שנה בבית חרדי אם כי "בנוסח אמריקה" מעט, ובבחרותו נשלח ללמוד אצל ר' אהרן קוטלר ז"ל בישיבת לייקוואד. אח"כ זכה והגיע לירושלם עיה"ק ת"ו של אותם ימים, שם בחר בו מורנו הגה"צ ר' אהרן הלוי קאצענעלנבויגען זצ"ל מנהיג נטורי קרתא, כחתן לבתו. 
 
בסיומה של מלחמת ששת ימי האפילה, כשהיקום הציוני כולו היה שיכור כלוט מהצלחות ניסי הס"מ והסתובבו הכל ברחוב צוהלים כמשוגעים, הלך ר' משה יחד עם כמה מחברי נטו"ק כשבראשם מורנו הגה"צ ר' עמרם בלויא זי"ע אל עבר העיר העתיקה, ובמעמד צנוע באו בפני כמה מידיע'ס שונים של גויים, והסבירו להם בטטו"ד את עמדת היהדות הנאמנה על המלחמה וכו', והתפרסמו דבריהם היטב, והתקדש שם שמים על ידם. 
 
ר' משה שדיבר אנגלית צחה מבית הוריו, היה כל השנים לתועלת גדול אצל המידיע של הגויים, ומיני אז היה מפרסם הרבה מאוד את עמדת היהדות הנאמנה על כלי המידיע. בפרט נודע ר' משה בקשריו הטובים אותם כונן עם מנהיג הפאלסטינען לשעבר "ערפאת", קשרים שבזכותם התגדל והתפרסם דעת היהדות הנאמנה עוד יותר ויותר בקרב העמים, ולא לחינם רדפוהו הציונים כל כך ושנאוהו בתכלית השנאה. 
 
עד לפני כמה שנים עוד זכה ר' משה לילך אל מנהיגי הערביים ולפרסם בפניהם שעוד ישראל רד עם א-ל, וקידש את שמו הגדול יתברך, הציל וניצל כמצוות התורה, וכל אלף אלפי חיצים ואבני בליסטראות שבעולם לא הזיזוהו כחוט השערה ממקומו.
 
בשנים האחרונות נחלש מאוד והדרדר מצבו, וכמה פעמים אף זכה כותב השורות לתמוך בימין משה בעת הליכתו ברחוב, לסייע בידי יהודי אמיתי, תלמיד חכם ובעל תורה, יהודי שכל ימיו כפירה וביזוי הע"ז הציונית כולה, יהודי שכל ימיו מסכת של אמונה בא-ל אחד, ובתורה אחת ניצחית, שאינה מתחלפת ח"ו לעולם ולעולמי עולמים. 
 
זכה ר' משה ויצאה נשמתו בטהרה ביום נשגב, יומא דהילולא קדישא דהרשב"י זיע"א, בו נאמר "זה המרגיז ממלכות", ונטמן לעת ערב בהר הזיתים. 
 
הותיר אחריו זרע ברך השם, זכותו יגן עלינו ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן:
 
  
 
מצ"ב מודעת האבל עליו מנטורי קרתא