בס"ד
מבול הדמים והשנאה הציוני אינו פוסק לרגע קל, לשטוף את עם ישראל כולו בהרגשים לאומיים, מלחמות וצרות והתגרות באומות.
מידי פעם מקפידים הציונים ימ"ש להוסיף שמן אל המדורה, על מנת שזו לא תדעך חלילה וחס, ומצוות "פיקוח נפש" הנצרכת אל האינטערס הלאומי תתפורר לה כלא הייתה, כאשר במיוחד מקפידים בריוני המתנחלים המופקרים להמשיך וללחום את ה"מרי העברי" נוסח זשבוטינסקי ש"ט, נוער בית"ר, וכהנא מת כלפי האוכלוסיה המקומית, ו"להוכיח" לכל מי שרק רוצה ואינו רוצה, שהארץ "ל"יהודים" בלבד היא, ועל כל תושביה הפאלסטינים פשוט לארוז את החפצים וללכת מכאן...
כך אירע ביום ראשון החולף לסדר פר' אמור (י"א אייר תש"ע), שצמד המופקרים הביריונים הידועים החליטו לצער ולהכאיב לתושבי הכפר "סילוואן" שבפאתי הר הזיתים בעיה"ק ירושת"ו, וכל זאת משום שהללו מפריעים בעצם קיומם ונוכחותם את השתלטות המתגרים באומות בכפר הנ"ל, שכבר כמה וכמה מתושביו הערביים הושלכו מבתיהם על מנת שתלמידי זשבוטינסקי ימ"ש יוכלו לקיים בו בהידור רב את מצוות "ישוב ארץ ישראל" ע"פ הרשע הטמא כהנא שר"י.
האדונים הציונים, היושבים ראשונה במלכות עמלק, לא הייתה דעתם נוחה כ"כ לחדש את מסורת זשבוטינסקי והאצ"ל בזמן הזה עת מנסים להציג בפני האומות פנים אחרות ויפות של "שאלום", אך לאחר שהגישו בג"ץ עכו"מי, קיבלו המופקרים על נקל את מבוקשם, דהיינו את הפרמיט לחלל שם שמים רח"ל, ומיהרו לחולל בכפר את הפרובוקציה האכזרית שלהם.
בשעות הבוקר המוקדמות של יום א' הנ"ל, הגיעו כמה מנייני רשעים ארורים אל כפר סילוואן, ותחת שמירה כבדה של הפאליציי הציוני החלו להלוך ב"מארש" צווחני בחוצות הכפר (מלמעלה למטה, לכיוון גיא בן הינום הראוי להם באמת...), כאשר הם נושאים בידיהם את דגלי משטר הרשע הציוני, להכריז שכפר ישראל באלוקיו רח"ל, ומידיע רבה מלווה אותם.
זה לעומת זה עשה לי אלוקים, לא הרחק משם התקיימה כמובן גם הפגנת מחאה של תושבי הכפר נגד צעדה רשעית ואכזרית זו, כאשר ביחד עמם משתתפים גם פעילי יומען רייטס שונים, ומוחים נגד הדיכוי הציוני הבלתי פוסק כבר כמאה שנים רח"ל, כנגד תושבי הארץ הערביים.
בחסדי השי"ת זכו והגיעו אל ההפגנה גם כמה יחידים יקירים מאנשי נטו"ק דעיה"ק ת"ו, והתקבלו בכבוד גדול ושמחה רבה ע"י התושבים הפאלסטינען.
היקירים פייסו בפיוס גדול את תושבי הכפר, הניפו בגאון את דגל הפאלסטינען להוציא מליבן של אלו המתגרים הארורים המניפים דגל עמלק, והכריזו שאין לנו שיור רק התורה הזאת.
מידיע רבה שנכחה במקום לקחה תמונות ואינטערוויא'ס מאלו היקירים, וש"ש התקדש והתגדל תהלה לא-ל.
במשך כשלוש שעות תמימות שהו היקירים בהפגנה עד לסיומה, כאשר במיוחד ילדי הכפר הקטנים נכרכים סביבם ושמחים על בואם.
יש לציין שהפגנת הפאלסטינען גם כן צעדו ברחובות הכפר, ולקראת סיום ההפגנה הגיעו הקהל אל מקום סכנה שבו נערי הערביים זרקו אבנים גדולות וכבדות אל עבר הפאליציי הציוני (תוך כדי שהם מסתירים היטב את פניהם ע"י מסווה), וכמעט שלא הגיעו מהאבנים הללו גם אל עבר הקהל... היקירים בראותם זאת נסו ונמלטו אל הצדדים, ואחד מהם אזר אומץ ואף התקרב אל הנערים הללו שהיו מלאי כעס וחימה שפוכה ה"י נגד רשעת אכזריות הציונים ימ"ש, אך בחסדי שמים ע"י עצת התורה "אדוני עשו עבדך יעקב", בראותם אותו אט אט השתכחה כל חמתם וכעסם ולא פגעו כלל בו לרעה, ועוד אדרבה ביקשו אותו לסייעם בזריקת האבנים על הציונים... (ואף נתנו כמה אבנים בידו). אך דא עקא, אם כי היה אכן ראוי להעתר לבקשתם זו, עדיין אכתי עבדי אחשווראש אנן בכמה וכמה בחינות... (במיוחד כאשר ממול עמדו המידיע ולקחו תמונות בלי הפסק, ואין יודעים להיכן עלולים התמונות הללו להתגולל וד"ל), ע"כ נאלץ לסרב לבקשתם זו, והתקבלו דבריו עליהם, וכמה רגעים אח"כ גם הפסיקו כל האבנים לגמרי...
בריך רחמנא דסייען, מי יודע עוד איזה רווח והצלה יעמוד ליהודים בזכות זה מלבד הקידוש ש"ש וכו', אין לנו אלא לשמוח ולהודות לאלו היהודים היקרים על שהלכו לשם למרות כל המלעיזים והמקררים למיניהם מבית ומחוץ וכו', ב"ה שזכו שלא להביט על כל אלה ולילך לשם בשמחה לקדש שם שמים, וגם טרם בואם שמה היו כמה מניעות וחששות, ב"ה שזכו לדלגם, לא נותר לנו אלא לייחל שתבטל כבר המדינה הציונית כולה במהרה, בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים, במהרה בימינו אמן:
