21.6.2009

ליום היארצייט של הקדוש דה האן הי"ד - כ"ט סיוון תשס"ט

בס"ד

כמידי שנה בשנה לקראת יום הרצחו של הקד' דה האן הי"ד, מפרסמת נטורי קרתא את נוסח המודעה המצ"ב, שחיבר מורנו הרה"צ ר' עמרם בלויא זצ"ל ליום היארצייט של האיש הנפלא שהציל כפשוטו כמשמעו, את היהדות החרדית מידי צפורני הציונים, הלא הם חבורת ה"וועד הלאומי" הטרוריסטי בראשות ד"ר וויצמאן שר"י, ואף העמיד בסכנת קיום ממשית, את המפעל הציוני הטמא כולו.

דמו של הפרופ' דה האן הי"ד עדיין שותת ומבעבע, ולא ינוח ולא ישקוט, עד תתבטל ותקרוס במהרה מלכות השמד הציונית שרצחה אותו נפש.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

85 שנים בדיוק עברו מאז פילחו כדורי העופרת הציונים את ליבו הטהור של פרופ' דה האן. שמונים וחמש שנים אומללות, שמונים וחמש שנים בהם לא הצליחה היהדות החרדית לזקוף את ראשה בקרב מלכים ורוזני ארץ, כפי שעשה זאת בגאונות אדירה הפרופ' דה האן עבור בני הישוב הישן, ללא פחד ומורא, כשהוא יודע בדיוק מאילו מהלכים חוששת המנהיגות הציונית.

דה האן הבין את מה שרבים וטובים מבני היהדות החרדית ומנהיגיה לא הבינו, או שהבינו אך לא היה בידם להוציא זאת מהכח אל הפועל.

דה האן הבין שהנשק האמיתי מול הציונים הוא אך ורק דה לגיטמציה של הציונות כמייצגת של העם היהודי, בקרב העמים כולם.
מזה פחדו ראשי "ההגנה" פחד מוות. החלוצים הציונים סבלו את רבה של ירושלם הגאון הצדיק ר' יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל שניהל נגדם מלחמת חרמה, ואף את לוחמי מלחמות השם - אנשי נטורי קרתא שעמדו בחוד החנית נגדם בהפגנות ומחאות בלתי פוסקות, וכן באי אלו מכתבים לאו"ם וכד', יכלו ה"חלוצים" עוד איך שהוא לסבול. כדי לבלום את נטורי קרתא או אפילו את העדה החרדית, די היה במשחקי "חתול ועכבר" בירושלים, ונדמה שככה זה נותר אף עד היום.

אך לא כשמדובר בדה האן.

כי דה האן היה האיש שבישר את המוות המוחלט של הציונות כולה. דה האן היה האיש שהתעתד למחוק את נביחות הציונים אצל האנגלים, ולאיים על ביטולה של הצהרת בלפור כולה. דה האן היה גם האיש שהתעתד להוציא רבבות ואולי אפילו מאות אלפי יהודים, מהגטו הפוליטי המסוכן שיעדו להם באטימות ובאכזריות, ראשי ארגון המאפיה הציונית העולמית. דה האן לא הוציא מודעות רחוב או פשקווילים, הוא גם לא ארגן עצרות מחאה ותפילה בשטיבלך "ישועות יעקב". הוא פשוט שיחק עם הציונים במגרש שלהם. דה האן הזניק את העדה החרדית קדימה, יחצ"ן אותם בצורה פאנטסטית בפני השלטונות הבריטים, וכלי השחמט שלו הלכו וסגרו על הוועד הלאומי של ד"ר וויצמאן מכל כיוון.

* * *

את דה האן רצחו מהר, כשנתיים בלבד לאחר שהתגייס לשורות היהדות החרדית. ועם מותו, נשמו המפלגות הציוניות כולן לרווחה.

שכן עם מותו, חזרו נטורי קרתא והעדה החרדית למקומם ה"טבעי" בעיני הציונים, "שמורת אינדיאנים" קטנה בתוך מאה שערים, שקל להציגה כלא רלוונטית. על שאר העדות והקהילות היהודיות הקטנות והחלשות שהיו אז באר"י, השתלטו הציונים כמובן במהירות ובקלות.

דה האן אמנם נרצח, אך דרכו לא נרצחה כלל. היא מעלה אמנם אבק רב, ממתינה לגואל.