בס"ד
היום חל יום הזיכרון לחללי מערכות משטר הרשע הציוני הנקרא בזיוף "ישראל", מדן ועד באר שבע משמיע משטר הרשע את צפירת האימים הידועה שלו לדכא הלבבות והמוחות ולהחיל את הרגשת ה"עצבות" ביום ה"אבל" הלאומי מה שלא נזכר בשו"ע ש"ס ופוסקים, וכל "העם" שומעים את הצפירות ועומדים נבוכים עמידת "דום" מוזרה ללא הסבר כלשהו, ו"מתאבלים" על "חללי מערכות יסראעל" הלא הם קציני וחיילי צה"ל מחללי השבת אוכלי השקץ והעכבר, המה וכמובן שאר המוני העם הנטבחים ברציחות שונות ה"י מזה מאה שנים על מזבח ה"מולדת" שעד עתה לא תמה לגבות קורבנותיה וחלליה, ומשנה לשנה מתרבה מספר ה"חללים" הללו מה שאין מפריע כמובן לאף אחד מההמונים להרהר אולי כדאי לסגור כל ה"ביזנעס" הזה של המולדת והחללים והמערכות וימי הזכרון, אך בעוה"ר עיניים להם ולא יראו אף להם ולא יריחון וכו', רק כולם עומדים דום כפתאים ומהרהרים עד דכדוכה של נפש ב"זכרם" של אלו החללים והמערכות כשגם ה"בני תורה" מעיר התורה והקטטות לשם שמים, נזהרים שלא להרגיזם ועומדים יחד עמם בפהרסיא את עמידת ה"דום" וממלמלים "פרק תהילים" שכן ככה "זוכרים" אותם כראוי ע"פ הלכות "קידוש השם" החדשים אשר לא שיערום אבותינו, ובעוד הללו ממלמלים "פרק תהילים" הללו מתרברבים ב"כוחי ועוצם ידי" ופניהם חתומות כפני הפסל, ולא ברור על מה חושבים בשעת הצפירה רק "מתייחדים" ככל הנראה עם זכר ההרוגים אשר נמצאים כבר בעולם האמת ורואים שנהרגו בחינם על עוון ההתגרות והמרידה באומות, וכל עמדיתם וצפירותיהם וייללותיהם רק צער להם וכאב גדול ל"ע.
כך שנה אחר שנה מגיע אותו יום "מקודש", יום חללי ה"מערכות" (ההתגרות), כשלאחריו מיד בערב יבוא יום האיד הציוני לזבוח זבחים לבעל בהר הרצל, להדליק משואות ולחולל מחולות לעגל, ונשכח מיד כל זכר החללים וכל המערכות, כי חג מחר לעבודה זרה הציונית, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ואתה השם עד מתי.
ואשרי גיבורי החיל השרידים אשר השם קורא, אשר בעת השמע צפירת "חללי המערכות" יוצאים לרחובה של עיר גם בלילה וגם ביום לבזות היום ה"נשגב", להכריז כי השם הוא מלך לבדו, ואין לנו תורה אחרת מבלעדי הבורא יתברך שמו:
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה':
