24.3.2011

זו חטאת וזו פריה / י"ח אדר ב' תשע"א

בס"ד

שוב תהו ובהו בגיהנום הציוני, באמבע מוסתר בתוך תיק שהונח היום מול "בינייני הטומאה" הידועים ליד תחנת באסעס הומה אדם, התפוצץ בקול רעש גדול וגרם להרוגה אחת ועשרות פצועים ה"י. כמו כן ב"רצועת עזה" אשר בדרום חזרו בזמן האחרון אנשי החמאס והדזשיהאד האיסלאמי לזרוק הרבה מאוד באמבעס על מדינת הציונים, ורבה הבוקה והמבלוקה במדינת השמד והכפירה... 

אין לנו שיור בגלות המר הזה אלא ד' אמות של הלכה, שוב ושוב נחזור להזכיר את הידוע כבר לכל מי שיש לו עיניים לראות, אשר כל הצרות והאסונות הללו נגרמים בעוון המדינה הציונית המתגרה באומות העולם השכם והערב רח"ל, ומובילה את עם ישראל כולו אל עבר פי פחת ברחוניות ובגשמיות ה"י.

זו החטאת וזו פריה, ולא יעזרו כאן שום תשובה תפילה ומעשים טובים, כל עוד שלא יחזרו בתשובה על חטאת ההתגרות באומות וחילול השם, לדאבוננו היהדות החרדית כולה שותקת וממלאת פיה מים על עוון ההתגרות באומות העולם, ורק כאשר מתרחשים אסונות מרובים ומועטים קובעים להם הללו עצרות תפילה וזעקה ואמירת תהילים בציבור, ואילו את העוון שבעטיו נגרמים כל הצרות את זה מכסים ומעלימים, מזה לא מדברים, אנשי אמונה אבדו ואין גודר ועומד בפרץ לזעוק ולעורר את המוני העם להודיע להם אשר כל המלחמות והשפך דם והפחד שסובלים ממנו כבר שנות דור בא רק מחמת הציונים הארורים ומדינתם הטמאה, והם אלו אשר מביאים את החורבן והסכנה על הישוב כולו ברשעות ואכזריות למען שלטונם המזוהם.

בעוה"ר לא מתעוררים הרבנים והמנהיגים להכריז על זאת, שותקים רק בצורה מוזרה ומפליאה, או שחושבים שאין לדבר מזה כלל, או שלא יועיל, או שיראים מהעם, ובקיצור מוצאים כל התירוצים שלא לדבר מזה, ונותנים עי"ז הרושם כאילו אין כאן עצה בעניין הזה אלא רק להתפלל ולצפות לרחמי שמים... 

לא כן יראי השם השרידים אשר השם קורא, הם אלו היחידים העומדים בשער בת רבים ומודיעים ושואגים האמת בכל כוחם אשר כל מבול הדמים והמלחמות בא בעוון הציונים ימ"ש ומלכותם הרשעה, וחובה מוטלת עלינו ע"פ דת של תורה לצאת אל הערבים ולהצהיר בפניהם שאין אנו חפצי מלחמות ושלטונם של הציונים למורת רוחנו הוא, ואנו חפצים לחיות בשלום ובשלווה תחת שלטון ערבי ולא תחת שלטון ציוני. 

אך בעוה"ר נתפס כל הדור כולו בעוון הציונות המר, לא רוצים לשמוע מענייני כניעה, מי שמדבר מזה צועקים עליו שהוא מוטרף ורשע ותומך ב"שונאי ישראל", ורק מה עצתם ותקוותם, או "להתפלל" כשוטים ולשתוק על העוון ולהעלימו, או להמשיך ולסמוך על חרבם וזרועם של הציונים ימ"ש, אשר אלו הכופרים המזוהמים יושיעו ויצילו את עם ישראל מידי "אויביו ומבקשי רעתו", וטחו עיניהם מראות שהציונים העמלקיים ימ"ש הם הם אויבי העם, והם הם וכל מלכותם הרישעית היא הסיבה לכל הצרות והאסונות ה"י, ומי יודע מה ילד יום אם ימשיכו כנופיות מזוהמות של כופרים ומחללי שבת להנהיג את עם ישראל לעבר הרג ואבדן היל"ת, כאשר רע-בנים שלקח אותם הסטרא אחרא ה"י, מברכים את הללו ומחזקים אותם בכל מיני חיזוק שימשיכו "להנהיג" את שארית ישראל רח"ל.

תפילתנו בעת הזאת לביטולה המהיר והמוחלט של המדינה הציונית בידי שמים, בלי שום צער ונזק לשום יהודי, במהרה בימינו אמן: 



20.3.2011

16.3.2011

עניין צום תענית אסתר בזמן הזה / י"א אדר ב' תשע"א

בס"ד

"וצומו עלי שלושת ימים" - זאת הייתה בקשת אסתר המלכה מאת בנ"י טרם בואה ליפול ולהתחנן לפני המלך אחשווראש שיבטל את גזרת המן הרשע, ובאלו הימים הרבו בני ישראל בבכיה ובבקשה מלפני מלכו של עולם, אשר תצליח בעז"ה אסתר המלכה במשימתה להציל את עם בני ישראל, ואכן בחסדי שמים הצליחה אסתר המלכה, והמלך אחשווראש ביטל את גזירת המן הרשע, ותלו אותו ואת בניו על העץ, ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר:

בכל הדורות וגם בימינו אלה, היו וישנם יהודים יקרים הפועלים למען הכלל להציל נפשות ישראל מיד צר, והן לפרסם האמונה וכו', אין ספק שיהודים אלו המקטטים רגליהם לפני מלכים ורוזני ארץ הם בבחינת "אסתר המלכה" של הדור, והם נזקקים לתפילות רבות תמיד שיצליחו בעז"ה בכל פעולותיהם. לכן ביום צום תענית אסתר הבה נתכוון שהצום הזה יהיה לא רק לזכרון הצום והתענית והתשובה שהיו בימי מרדכי ואסתר, אלא הבה נתכוון לצום ולהתענות גם להצלחת כל אותם "אסתר" שבימנו, שיצלחו כולם תמיד בכל פעולותיהם בעז"ה, ויתקדש שם שמים על ידיהם, ויעמוד רווח והצלה לבנ"י על ידיהם, אכי"ר, אמן ואמן:   



13.3.2011

המולך הציוני תבע עוד חמש נפשות ה"י


בס"ד

בליל שב"ק החולף פרשת ויקרא תשע"א, פרצו פאלסטינים מלאי תאוות נקם ה"י אל ההתנחלות "איתמר" שבשומרון, ושחטו שם ל"ע חמש נפשות בני משפחה אחת, כשבין הנרצחים גם ילדים ועוללים רח"ל.

נפשות אומללות אלו, לא נרצחו הם על "קידוש השם", אלא על חילול השם, נרצחו הם אותם ה' נפשות על מזבח המולך הציוני אשר אינו שבע מדם בני ישראל, אשר בדמם רוחץ הוא מזה כבר מאה שנים למען קיומו הטמא והמזוהם. נרצחו חמשת הנפשות הללו על עוון ההתגרות באומות מה שמתגרים תמיד מופקרי המתנחלים בשכיניהם הערביים ומצערים אותם תמיד יום ולילה בכל מיני צער וייסורים רח"ל, עוקרים עצי זית השייכים לנכרים, ואף אירע שהרגו בנפש ל"ע כאן ושם ערבים בודדים.

אין אנו יכולים לקרוא בשום פנים ואופן את חמשת ההרוגים האומללים האלה בתואר "קדושים", ואין אנו גם יכולים לכתוב עליהם "השם יקום דמם", כי הלא דם ישראל מידם של הני ביריוני המתנחלים נדרש, והם בעברם תמיד יום ולילה לא ישבותו על עוון ההתגרות המר באומות מה שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו בהם, הם הם אלו אשר הביאו ומביאים על עצמם ועל הכלל ישראל כולו כל מיני סכנת נפשות, אנטיסעמיזם ורציחות ה"י!

מיד אם הישמע דבר הרצח הנורא פרצו כמובן כל מקהלות הכלבים הציונים הן הדתיים והן החופשים בזעקות ויללות שבר, כמו חרפות וקללות, ובכו בדמעות תנין על "אכזריות ושפלות הערבים", בשעה שאת אכזריותם ורשעותם שלהם עצמם לא מצאו לנכון להזכיר ולו במילה אחת, הלא ידיהם של הציונים והמתנחלים הם נקיות וצחורות, הללו ידועים הרי ב"רחמיהם המופלגים" כלפי הערביים, ואין להם אלא להודיע לכל העולם את שפלות ואכזריות הערביים אשר לא נודע כמובן על מה באה פתאום... אך רוח הקודש למולם מרעים: הוי על כל שכני הרעים, מה שהקראם מודיעים, ואת אשר עשו לא מודיעים!!! לא מודיעים הללו מעולם כל מה שעשו, רק את מה שהקראם. ולא רק שלא שבים בתשובה, אלא אף מתרברבים ואומרים שבזכות ששופכים דמם "אפשר לחיות כאן" עפ"ל, הלא הדבר הוא בדיוק ההפך הגמור, שהרי "בזכות" מדינתם ומרידתם באומות לא ניתן לחיות כאן, רק בחוץ תהלך חרב ומחדרים אימה. 

מי יתן וכבר יפקחו את עיניהם לראות שהציונות היא היא אם כל חטאת, וזו חטאת וזו פריה, ועד אשר לא יעזבו את דרכי המוות של הציונות גם התוצאות המרות ל"ע לא יאחרו לבוא, ונהרות של דם ואש ימשיכו לזרום רח"ל, ולא יושיע אותם כוחם וזרועם, וגם התפילות ואמירת ההלל לחרף ולגדף לא יעזור להם.  

אין לאותם בעלי "כיבוש ארץ ישראל" שום עצה ותבונה אלא להניח את העבודה זרה הציונית בה דבקים ועליה נהרגים, לחזור ולקבל עליהם ועל זרעם את כל דברי תורת הגלות, לשוב ולדרוש בשלום העיר אשר נמצאים שמה, להניח כבר מידיהם את כלי הזיין ו"כלי הקשר" אותם מטלטלים הם בטירוף גם בעצם שבת קודש ויו"ט רח"ל מפני ה"פיקוח נפש" אותו הם אוהבים ל"ע, ואז ושב ורפא להם, ויחיו בהשקט ובביטחה בכל מקום שיחפצו בארץ הקודש, אם רק ילכו הם בדרך התורה והכניעה לעמים ויעזבו דרך הציונות של מלחמה והרמת ראש כלפי העמים, או אז יראו עין בעין אשר "אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו", וגם שם שמים יתקדש על ידיהם ויאמרו הגויים "אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו", בב"א: