21.4.2010
נצח ישראל לא ישקר / ז' אייר תש"ע
בס"ד
חלפו עברו להם ימי האיד הציוני, תמו להם הייללות והצפירות, כמו גם המחולות וה"זיקוקין" לכבוד יום הולדת הע"ז החדשה, ועומדים אנו כבר בשנת הס"ב לקיומה של מלכות הערב רב, ועדיין לא נושענו.
תהלה להשי"ת שגם בזמן הזה נותרו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה יהודים נאמנים, כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל הציוני, ומאות מאות של ממשיכי שולשלת התורה יצאו לרחובה של עיר בבני ברק ובירושלים, בבית שמש ובלאנדאן, בארה"ב וקאנאדא, ובעוד כמה מקומות, והכריזו בריש גלי קול האמונה הנצחית, ביזו והשפילו את משטר הטעראר הציוני בכל מיני ביזיון, שרפו את דגל הסטרא אחרא, התאבלו בצערם של ישראל, והתפללו לפני השי"ת שיחוס על עמו ויושיעם מיד הרשעים במהרה. פרסמו יראי השם בכל העולם את אמת תורתנו הקדושה, וקידשו שם שמים.
ידוע המשל מרבינו החפץ חיים זי"ע, שסוף כל דבר במלחמה דרך אלו שמצד המלך לנצח, ולא הליסטים, ואף אם המלך מתמהמה מעט והשעה דוחקת מאוד ולא רואים הישועה באופק, ואדרבא יד הליסטים גוברת מיום ליום, אעפ"כ סוף כל סוף עתיד לבוא המלך בכוחו האדיר ולבער הליסטים ברגע קל ולנצח המלחמה, כן בדורנו אנו עת שהשעה משחקת לרשעים ומצליחים בכל מיני הצלחה, יש לנו לידע שאין אנו לבד נגדם ח"ו במערכה, אלא מלכו של עולם עמנו, וגם אם קשרי המלחמה גוברים ומתחזקים מיום ליום ומשעה לשעה, אין לנו ליפול ח"ו בדעתנו, אלא אדרבא להתחזק יותר ויותר בכח המלך הבורא יתברך שמו, ולא לעזוב ח"ו המלחמה, אלא כל אחד ילחם כפי כוחו, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
בעת החגא הציוני, במידה מסויימת יש לנו הרשות לומר שיום זה הוא גם חגם של המאמינים יראי השם, שכן חג לנו, על שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, ועל שזכינו להשאר בדעה צלולה בתוך כל מבול הכפירה והגיהנום הציוני. ולא מבעיא שלא שם חלקנו כפוקרים הצוהלים אשר אינם יודעים מימינם ומשמאלם, אלא בעיקר - שלא שם חלקנו כאלו בעלי הזקן והפאות מכחישי התורה והאמונה רח"ל, השמחים ביום זה מי בכה ומי בכה, ונבוכים וטועים בכל מיני מחשבת טומאה ועקמימיות ה"י, ב"ה שהבדילנו מהם ומהמונם, ברוך אלוקינו שהבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת.
אך האמת יאמר, שיום זה הוא לנו גם יום מר ולא פשוט של חשבון נפש גדול.
האם עשינו די לביטולה של מלכות השמד והכפירה? האם באמת התגברנו ומסרנו נפשנו בכל מיני מסירות נפש לעמוד בפני מלכים ושרים להתחנן בפניהם על עמנו ומולדתנו? או שמא לא התגברנו די, ותמורת להריק חרבנו, נפלנו שדודי חרב, תמורת לדבר ולהאיר דברינו, נסתתמו דיבורינו, ולא עמדנו בפרץ ולא נלחמנו מלחמת השם בגיבורים, אין זאת כי לא מסרנו נפשנו כראוי באמת ובתמים על דבר כבוד שמו הגדול יתברך ויתעלה, ולא בטחנו בו בלב שלם, ורפו ידינו במלחמת עמלק ברפידים בכל מיני ריפיון, ותמורת להגביר עזות דקדושה, הגברו בעוה"ר עזות הסט"א, ובמקום שהיה צריך להשכים, התאחרנו, במקום שהיה צריך להזדרז, התמהמנו, ולולא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמים.
בפרט כואב הדבר, שעיני כל ישראל נשואות אלינו מתוך השיעבוד, ותובעים מאיתנו ואומרים הנה אם דרככם באמת ובתמים "דרך ההצלה" היא, איה הצלתכם, והצל לא הצלת את עמך, סגר עליהם שלטון השמד מפני חרב המדבר, ואנו מה נענה.
אשמים אנו שלא התגברנו די, ולא עשינו די, ולא העזנו פנינו די, על מנת לשרש ולעקור את שורש עמלק, בשעה שיכולנו להתגבר ולעשות הרבה הרבה יותר בעז"ה.
לאחר ס"ב שנים מסואבות, הננו מוכרחים כבר לשלוף מנדנה את החרב הכבדה שתרוצץ ותכרות את ראש הנחש הציוני, ולהשם הישועה.
לסיום, הננו לברך ולהודות בשנה זו כמו בכל שנה ושנה, את מאות היקירים גיבורי החיל בארץ ובחו"ל, חבורת בני לוי הקדושים, יברך הקב"ה וישמור את מי שהלכו בצפירות האימים, ואת מי שביערו דגלי הכפירה, את מי שמיחו בהפגנות ואת מי שפרסמו האמונה, יתברכו כל העוסקים והמסייעים בכל מקום ומקום, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו וגו', ובביטול המדינה הציונית נשמח כולנו יחד, במהרה בימינו בקרוב אמן:
חלפו עברו להם ימי האיד הציוני, תמו להם הייללות והצפירות, כמו גם המחולות וה"זיקוקין" לכבוד יום הולדת הע"ז החדשה, ועומדים אנו כבר בשנת הס"ב לקיומה של מלכות הערב רב, ועדיין לא נושענו.
תהלה להשי"ת שגם בזמן הזה נותרו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה יהודים נאמנים, כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל הציוני, ומאות מאות של ממשיכי שולשלת התורה יצאו לרחובה של עיר בבני ברק ובירושלים, בבית שמש ובלאנדאן, בארה"ב וקאנאדא, ובעוד כמה מקומות, והכריזו בריש גלי קול האמונה הנצחית, ביזו והשפילו את משטר הטעראר הציוני בכל מיני ביזיון, שרפו את דגל הסטרא אחרא, התאבלו בצערם של ישראל, והתפללו לפני השי"ת שיחוס על עמו ויושיעם מיד הרשעים במהרה. פרסמו יראי השם בכל העולם את אמת תורתנו הקדושה, וקידשו שם שמים.
ידוע המשל מרבינו החפץ חיים זי"ע, שסוף כל דבר במלחמה דרך אלו שמצד המלך לנצח, ולא הליסטים, ואף אם המלך מתמהמה מעט והשעה דוחקת מאוד ולא רואים הישועה באופק, ואדרבא יד הליסטים גוברת מיום ליום, אעפ"כ סוף כל סוף עתיד לבוא המלך בכוחו האדיר ולבער הליסטים ברגע קל ולנצח המלחמה, כן בדורנו אנו עת שהשעה משחקת לרשעים ומצליחים בכל מיני הצלחה, יש לנו לידע שאין אנו לבד נגדם ח"ו במערכה, אלא מלכו של עולם עמנו, וגם אם קשרי המלחמה גוברים ומתחזקים מיום ליום ומשעה לשעה, אין לנו ליפול ח"ו בדעתנו, אלא אדרבא להתחזק יותר ויותר בכח המלך הבורא יתברך שמו, ולא לעזוב ח"ו המלחמה, אלא כל אחד ילחם כפי כוחו, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
בעת החגא הציוני, במידה מסויימת יש לנו הרשות לומר שיום זה הוא גם חגם של המאמינים יראי השם, שכן חג לנו, על שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, ועל שזכינו להשאר בדעה צלולה בתוך כל מבול הכפירה והגיהנום הציוני. ולא מבעיא שלא שם חלקנו כפוקרים הצוהלים אשר אינם יודעים מימינם ומשמאלם, אלא בעיקר - שלא שם חלקנו כאלו בעלי הזקן והפאות מכחישי התורה והאמונה רח"ל, השמחים ביום זה מי בכה ומי בכה, ונבוכים וטועים בכל מיני מחשבת טומאה ועקמימיות ה"י, ב"ה שהבדילנו מהם ומהמונם, ברוך אלוקינו שהבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת.
אך האמת יאמר, שיום זה הוא לנו גם יום מר ולא פשוט של חשבון נפש גדול.
האם עשינו די לביטולה של מלכות השמד והכפירה? האם באמת התגברנו ומסרנו נפשנו בכל מיני מסירות נפש לעמוד בפני מלכים ושרים להתחנן בפניהם על עמנו ומולדתנו? או שמא לא התגברנו די, ותמורת להריק חרבנו, נפלנו שדודי חרב, תמורת לדבר ולהאיר דברינו, נסתתמו דיבורינו, ולא עמדנו בפרץ ולא נלחמנו מלחמת השם בגיבורים, אין זאת כי לא מסרנו נפשנו כראוי באמת ובתמים על דבר כבוד שמו הגדול יתברך ויתעלה, ולא בטחנו בו בלב שלם, ורפו ידינו במלחמת עמלק ברפידים בכל מיני ריפיון, ותמורת להגביר עזות דקדושה, הגברו בעוה"ר עזות הסט"א, ובמקום שהיה צריך להשכים, התאחרנו, במקום שהיה צריך להזדרז, התמהמנו, ולולא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמים.
בפרט כואב הדבר, שעיני כל ישראל נשואות אלינו מתוך השיעבוד, ותובעים מאיתנו ואומרים הנה אם דרככם באמת ובתמים "דרך ההצלה" היא, איה הצלתכם, והצל לא הצלת את עמך, סגר עליהם שלטון השמד מפני חרב המדבר, ואנו מה נענה.
אשמים אנו שלא התגברנו די, ולא עשינו די, ולא העזנו פנינו די, על מנת לשרש ולעקור את שורש עמלק, בשעה שיכולנו להתגבר ולעשות הרבה הרבה יותר בעז"ה.
לאחר ס"ב שנים מסואבות, הננו מוכרחים כבר לשלוף מנדנה את החרב הכבדה שתרוצץ ותכרות את ראש הנחש הציוני, ולהשם הישועה.
לסיום, הננו לברך ולהודות בשנה זו כמו בכל שנה ושנה, את מאות היקירים גיבורי החיל בארץ ובחו"ל, חבורת בני לוי הקדושים, יברך הקב"ה וישמור את מי שהלכו בצפירות האימים, ואת מי שביערו דגלי הכפירה, את מי שמיחו בהפגנות ואת מי שפרסמו האמונה, יתברכו כל העוסקים והמסייעים בכל מקום ומקום, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו וגו', ובביטול המדינה הציונית נשמח כולנו יחד, במהרה בימינו בקרוב אמן:
מחאת ירושלם עיה"ק ביום המר והנמהר אייר תש"ע - 46 תמונות
בס"ד
התמונות ע"י:
יונה רוזן - חדשות 24 עדזשענסי
הירשם ל-
רשומות (Atom)